רפואה קונבנציונלית? רק אם אין ברירה.

חשבתם פעם מה קורה כשבאמת צריך טיפול? כשהבעיה שלכם אינה איזה צינון סורר, כאבים מעיקים, או חוסר רצון להכנס להריון. מה קורה כשהבעיה שלכם, מונעת מכם לתפקד כאדם סטנדרטי? אם כן וגם אם לא, אני ממליצה לכם לקחת בחשבון שאולי לפנות לרפואה הקונבנציונלית, אינה האופציה הכדאית.

אני עם אנטנות זמניות. (צילום: שי שרעבי)

שעת סיפור
מעולם לא הייתי מהאנשים ה"בריאים". בגיל 12 התחילו כאבי הראש שמלווים אותי עד היום (לפעמים עד כדי מגרנה). בגיל 16, לאחר ארבע שנות צמחונות, נאלצתי לחזור לאכילת בשר מכיוון שזה היה או זה, או בדיקות דם חודשיות וכדורים. ובגיל 17 התחילו כאבי הבטן שהצטרפו גם הם לחיי היום-יום שלי.
אך אלו, הם כעין וכאפס לעומת מה שנאלצתי לעבור בשנים האחרונות ככלל, ובשנה האחרונה בפרט.

היה היה פעם: לפני כחמש שנים, התחילו לי בעיות עיניים "בקטנה". גרד, נפיחות, אדמומיות, כאבים. אקצר ואומר שרק בפעם השלישית בה הגעתי לרופא הכללי שלי, הוא הסכים בכלל לתת לי הפניה לרופא עיניים. אבל זה? זה ניחא. רופא העיניים לא עשה הרבה. הבעיה הייתה "רגועה יחסית", אך המשיכה. במהלך השנים הלכתי לא פעם לרופאי עיניים, החלפתי אותם, כי חשבתי שאולי פשוט נפלתי במקרה על מישהו לא מתאים. כולם המשיכו לאמר לי שאין לי כלום, אבל לא הייתי מוכנה להמשיך לחיות ככה, להעמיד פנים שזה בסדר.
לאחר אין-ספור נסיונות להסביר לרופא המשפחה החביב שזה לא הגיוני, החלטתי להחליף גם אותו. אולי הבעיה נמצאת בבסיס. עברתי לרופאה אחרת, הבהרתי לה שעברתי אליה כי לא התייחסו אליי ברצינות וחשוב לי לפתור את הבעיה. הסברתי את המצב ודרשתי המלצה על רופא עיניים טוב.
בינתיים, איך לא, המצב החריף. לאט-לאט, הצטרפו לגרד, הנפיחות, האדמומיות והכאבים, גם טשטוש ראיה, רגישות קיצונית לאור, תחושת חול ועוד-ועוד. רע כשאתה ישן, ורע יותר להיות ער. כיף חיים.

אני, מלווה במשקפי שמש בתוך הדירה. (צילום: תום רז)

ואז, זה החריף: הלכתי לרופא העיניים, שכלל לא יכול היה לבדוק אותי, עקב המצב. הוא שלח אותי הבייתה והורה לקחת טיפות עיניים עם סטרואידים. שלושה שבועות מאוחר יותר, המצב השתפר דיו וחזרתי להבדק. דבר הרופא? 'אין לך כלום'. 'באמת?', שאלתי אותו. 'כן', הוא ענה בהחלטתיות. 'וכשאפסיק את הטיפול, זה לא יחזור?', שאלתי במידה עדינה של זלזול מעורב בפליאה. 'לא', הייתה התשובה. לא חיכיתי, מיד קבעתי תור לרופאה הכללית בכדי לקבל המלצה לרופא אחר. דבר הרופאה? 'אין טעם'. 'מה זאת אומרת?', שאלתי אותה. 'אין טעם לשלוח אותך לעוד רופאים, הם סתם יעמיסו עלייך תרופות וטיפות אבל לא יפתרו לך את הבעיה'.

במצב כזה, אתה מוכן לעשות בערך הכל, בשביל לחזור ליצור החיי שהיית לפני. באמת.
הרפואה הקונבנציונלית יאשה אותי, הרגשתי נכה לכל דבר. בקושי יצאתי מהבית בשעות היום, על לעבוד כמעט ואין מה לדבר, ובאופן כללי, כמה שפחות שעות ערות, יותר טוב (הגעתי לעשר שעות ערות ביממה). ביאושי פניתי לרפואה שבעבר לא עזרה לי, אך לפחות לא התעלמה מהעובדות.
קיבלתי מחבר טלפון של ידידו העוסק בתחום והתחלתי בטיפול. לשם השינוי, אצל מי שהיה נחוש באמת לפתור את הבעיה. מרגע תחילת הטיפול, כל מה שאמר לי, עשיתי. אמר להפסיק מוצרי חלב? הפסקתי. אמר לשתות את הפורמולה הדוחה? שתיתי. אמר להתפשט? אין בעיה. ולמעט פעמיים, זנחתי את הרפואה הקונבנציונלית.

אני בתור כרית סיכות. (צילום: שי שרעבי)

אני בתור כרית סיכות. (צילום: שי שרעבי)

כחצי שנה מאוחר יותר, אני נכנסת לקליניקה ומורידה את משקפיי השמש ושנינו מחייכים מאוזן לאוזן. הטראומה עוד חקוקה בפניי, למי שמכיר אותי. אבל השיפור ניכר, ורק ממשיך וגדל. כבר לא מרגישה עד כדי-כך זרה בגופי שלי. לא כלואה יותר. חופשיה לחזור לחיי. ליצור שגרה ולהתפתח.

פואנטה: הסיפור הזה, הוא אחד מני רבים. אינו היחיד שלי, ובטח ובטח שאינו היחיד ששמעתי מאנשים קרובים. זה-הוא אומנם נסיון אישי, ואיני מאחלת זאת לאף אדם. אבל תעשו לעצמכם טובה, אל תתנו לאדישות שלהם לפגוע בכם. תאמינו לעצמכם, כשאתם מרגישים שמשהו אינו במקום. ואל תזלזלו בלא מוכר בכדי לפתור.

איך עושים את זה?
אל תהססו להתעקש, להחליף רופאים אם צריך, להיות קרציות, להיות נחושים ואפילו להצטייד במישהו אחר שיעשה זאת במקומכם אם אתם במקום חלש ופגיע עקב המצב הבריאותי. אין שום סיבה שידרכו עלייכם. אל תתנו למי שאינו חווה את שאתם חווים, לזלזל ולצפות שתמשיכו לחיות כך. לא טוב לכם? תשנו. דברו עם מי שאתם יכולים על הבעיה, אולי מישהו כבר שמע על משהו דומה ולכל הפחות, יתן לכם קצה חוט. קבלו המלצות ממי שרק אפשר. ואם אתם מגיעים למטפל ואינכם מתחברים אליו, אל תחשבו פעמיים, מצאו מישהו אחר. אל תהססו לספר גם דברים שנראים לא רלוונטיים, לפעמים משם מגיעה ההבנה ואיתה, הישועה.

למה זה טוב?
רפואה אלטרנטיבית מתפרשת על אין-ספור דרכי טיפול. היא מגיעה עמוק, לשורש, ומשם מנסה לעקור את הבעיה. בעוד שהרפואה הקונבנציונלית, לא מעט פעמים, מנסה לטפל בסימפטום בלבד. לא פותרת באופן סופי את מה שעלול להשאר אתכם לאורך כל החיים, כטרדה כללית או נכות לכל דבר (מלבד הגדרה חוקית).

לא רציתי להשאר חולה, לא רציתי להמשיך לסבול. ואם אתם מגיעים למצב בו אתם זקוקים לטיפול אך לא מקבלים אותו, אל תתנו לעצלנות האחרים ליאש אתכם או לאטימות לכלוא אתכם במכאוביכם.
מגיע לכם לחיות!


3 מחשבות על “רפואה קונבנציונלית? רק אם אין ברירה.

  1. אני השנה עברתי עניין דומה. אני יודעת איך זה שרופאים פשוט לא מבינים, אבל לפעמים גם רופאים של רפואה אלטרנטיבית יכולים להיות חסרי טאקט, ואפילו שרלטנים. כך או כך, זה לא מתאים לכולם, אבל שמחה שעזר לך.

    • נכון, שום דבר לא מתאים לכולם. ועל כל מקרה, גם אם מטפל ספציפי התאים לי, אין זה אומר שיתאים לאחרים. פשוט צריך להמשיך לחפש עד שמוצאים פתרון, או מישהו שיכול להוביל לכזה 🙂

  2. פינגבק: רק על עצמי – מפלוס למינוס | אופל למחשבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s