מוזיקה לאוזניי – Regina spektor

בפתיחת הפינה, לפני כחודש, בחרתי לכתוב על טים מינצ'ין, אבל הפעם הכיוון אחר.
הפעם בחירתי היא Regina Ilyinichna Spektor, ברוסית Регина Ильинична Спектор
ובקצרה – Regina Spektor.

כותבת, מלחינה ופסנתרנית חביבה למדי.

כותבת, מלחינה ופסנתרנית חביבה למדי.

רג'ינה ספקטור, ילידת שנת 80 תוצרת רוסיה, גדלה במשפחה יהודית במוסקבה. בהיותה בת 9, עברה יחד עם משפחתה לאוסטרליה ואיטליה ולבסוף התמקמה בארצות הברית.

רג'ינה כותבת, מלחינה ופסנתרנית חביבה למדי. השירים שלה נוטים להיות לא אחידים בעליל והלחן מרגיש לעיתים כעלה ברוח, כאילו כל רגע נלקח לכיוון אחר לפי בחירה רנדומלית מעט.

השיר הראשון שבחרתי הינו ‘Fidelity’, אני אומנם מחבבת אותו גם בגלל ההתחלה הנעימה והקפיצות הווקאליות החביבות במהלכו, אבל גם בגלל הקליפ המקסים. ברובו הקליפ בשחור-לבן. לא שחור-לבן שנעשה על-ידי צילום מסוג זה, אלא שחור לבן מבחינה עיצובית. אני מוצאת את השיר עדין ורגוע, מקווה שגם אתם תהנו ממנו (בצורה כזו, או אחרת).

‘Love affair’ לקוח מאלבומה הראשון, המוזיקה בו משדרת עצבנות וקולה מתחספס לעיתים. מדי פעם אני מצליחה לקלוט איזו מילה פה או שם, אבל בחיי שלא יכולתי לצפות מראש את המילים שהחמצתי. השיר הזה מהווה דוגמה טובה לכך שאישית, את מרבית השירים שלה לא אצליח להבין מבלי לקרוא את הליריקה במקביל.

‘Apres moi’ נותן תחושה אפלה יותר, מטרידה מעט והשורשים של אמא רוסיה מורגשים בו מאוד. בקלות רבה יכולה לדמיין לעצמי interpretive dance המתפרש על במה שלמה בהתאם למוזיקה הזו. אני מניחה שלמי שמבין רוסית (בתקווה שבשפה הזו רג'ינה מובנת יותר), יש לשיר ערך מוסף כלשהו. אבל כל עוד אני מבינה רק עברית ואנגלית, אשאר עם ההנאה שלי מהמילים שאני בקושי מבינה ומהמוזיקה המשוחררת.

‘Your honor’ שונה לחלוטין מכל שיר שלה ששמעתי עד כה, הוא עם וייב הרבה יותר כסאחיסטי, אך מלווה במתיקות מעודנת פה ושם. כאן אני ממש מצפה לראותה עם גיטרה על הבמה בזמן איזה head banging אינטנסיבי. במקום זה, בהופעה מוקלטת של השיר הזה, היא פשוט יושבת ליד הקלידים כהרגלה.

‘Hotel song’ הוא כנראה אחד השירים האהובים עליי מתוצרת רג'ינה. הוא מתוק עד אין-קץ ומשרה אווירה של התחדשות ורעננות. מאז שמעתי אותו לראשונה, אני מרבה לשמוע ולפרסם אותו, לעיתים עם ולעיתים ללא קשר למציאות ולאנשים החדשים שיוצא לי להכיר.


מקווה שהשארתי לכם טעם שמח וחשק לחטט בשיריה הנוספים!

מוזיקה לאוזניי – Tim Minchin

ברוכים הבאים לפינת המוזיקה החדשה שלי!
לא מבטיחה שמושא הפינה יהיה חדש כל פעם (או אי-פעם, לצורך העניין), אך מבטיחה לכתוב רק על אלו שעושים לי כיף ושמח, או נוגעים במקומות עמוקים.
בתקווה, גם אתם תמצאו בהם הנאה.

והפעם… Timothy David Minchin. או בקצרה, Tim Minchin!

טים מינצ'ין, יליד שנת 75 תוצרת אנגליה, גדל עם הוריו באוסטרליה וכיום מתגורר בלונדון עם אישתו וביתו. טים כותב, מלחין ופסנתרן דגול כאחד (אם תשאלו אותי) והשירים שלו עושים לי טוב על הלב.

הוא אינו חושש לעשות או לאמר דברים שעלולים להראות לחלק ניכר מאיתנו
מגוחכים או משונים. לדוגמא, הוא עולה אל הבמה לאחר שהתאפר, חלץ את נעליו
ו"סידר" שיערו בצורה פרועה למדי.


שימו לב שכל הופעה שלו שונה מקודמתה ואם תשמעו את אותו השיר מהופעות
שונות, סביר שיהיה לכם קל מאוד לגלות שאחת הגרסאות יותר לטעמכם מאחרות
באופן דרסטי. לעיתים הוא אף משנה חלק מהמילים, אז אל תתפתו לשיר עימו אם
זו הופעה שלא ראיתם בעבר (גם אם אתם מכירים את השיר בעל-פה מהופעה אחרת).

אחד הדברים שאני יותר מעריכה בטים, הינה האמיתיות שלו. הבעות הפנים שלו
אינן של פרפורמר מתורגל היטב. הן של ילד שמפזז על הבמה להנאתו או תוהה על
קנקנו של עולם בחוסר הבנה. כאילו הקהל שם רק במקרה.

כמו את אישתו, גם ביתו מוזכרת מפעם לפעם, והשיר הבא הינו שיר ערש שלא דומה לשום שיר ערש ששמעתי מימי. לטוב ולרע.


בנוסף לכל מה שציינתי, לטים יש יכולת שהלוואי והייתה לי. היכולת להוציא
זעם דרך נגינה ושירה. בתור יצור שמתקשה לתעל זעם החוצה ואוגר לא מעט עצבים, אני די מקנא בו. להוציא אגרסיות בדרך כל-כך לא פוגענית (טוב, אולי חוץ מהליריקה) ומשעשעת.
הלוואי עליי.

אומנם, חיבתי הגדולה אליו נובעת בין היתר מאהבתי למוזיקה עם ליריקה משעשעת ככלל
והומור שחור בפרט, מודה. אבל בנוסף לאלו, הוא עומד בפני עצמו מבחינתי, ממגוון
סיבות. חלקן ציינתי וחלקן תאלצו לגלות בעצמכם…

לסיום, אני רוצה להשאיר אתכם עם שיר שאני אולי מתחברת אליו רק חלקית,
אבל נוגע בי למרות זאת. שיר שמעציב ומשעשע אותי בו-זמנית.


מקווה שנהנתם!