שלום, אני אופל ואני לא מחפשת מערכת יחסים זוגית.
אין לי שום-דבר ממשי נגד זה. האמת-היא שהייתי בשש מערכות יחסים כאלה (כאשר ההגדרה למערכת יחסים שכזו, מעבר להיות הקשר מוגדר כזוגי, כוללת מינימום חצי שנה יחד ואהבה הדדית). אבל כיום, אני לא חפצה בכך. אם תגיע זוגיות, תכה בראשי עם נבוט ותגרור אותי למאורה, כנראה שאזרום. אבל לאחרונה הגעתי להבנה בלתי ניתנת להתעלמות, שזה לא מה שמתאים לי כרגע.
דובון בודד.
אם לומר זאת באופן פרקטי, אין לי זמן לזה. נכון, כשיש רצון – יש יכולת וכל שאר הקלישאות על פילים ותרנגולות. אבל כשבשבוע אתה עובד 6-7 משמרות, מתאמן 3 פעמים, לומד קונדיטוריה, רואה לפחות צד הורי אחד, עושה ארוחה לחברים, עושה סקס (סידורים-קניות-ספונג'ה), קם בבוקר בשעה שתכננת, אוכל את מה שקבעת לעצמך לאכול, מנהל חיי חברה בריאים ומתפרע כשאתה רואה לנכון.. להתחיל מערכת יחסים חדשה דורש לוגיסטיקה לא מעטה. אני לא מתבכיינת, אני אוהבת (!) את העובדה שאלה החיים שלי. אני אוהבת ללכת לעבודה, לקורס, לחדר-הכושר ואז הבייתה, ולדעת שלא משנה כמה אני תשושה בסוף-היום – עמדתי במה שהצבתי לעצמי. אני אוהבת לדעת שלא משנה כמה קאפקייקס, ממרחי לוטוס/ חמאת בוטנים ומאנצ'יז יש אצלי בדירה – אני אוכלת את מה שהחלטתי שמתאים לתזונה שלי. ואני יודעת שלהרבה אנשים יש חיים עמוסים ומלאים, והם כן מצליחים לפנות מקום למערכת יחסים. את הבעייתיות הלוגיסטית ניתן לפתור, אבל עם הסתייגות. אם אתה מעוניין שמערכת היחסים הזו תהיה מאוזנת, ופעם-אחר-פעם-אחר-פעם חזרה ההיסטוריה ויחד-עימה מערכת יחסים עם נטיה חדה לצד מאוד מסויים, הגיע הזמן לעשות בדק-בית ככל הנראה.
הממ… (צילום: לנור טירס)
אז אי-שם לפני כחצי שנה, עשיתי בדק-בית. ושוב שלום, אני אופל ומערכות היחסים שלי היו ברובן לא מאוזנות באופן קיצוני. לא אומרת את זה לרעתם או טובתם של אלו שחלקו איתי את מערכות היחסים המדוברות, אבל! אם החלטתי שבמערכת יחסים מאוזנת אני חפצה (וזה המצב נכון ללפני חצי שנה ואף לעכשיו), כנראה שכדאי שאעשה טיפול שורש, כי 'זה לא אתה, זה אני', אשכרה תקף כאן.
אז כבר כחצי שנה שאני בפגרה. ובמהלך התקופה הזו, באופן מפתיע או שלא, הבנתי מספר דברים על עצמי. אחד מהם הוא.. שאני לא רוצה לשנות את היותי עצלנית-אגואיסטית שמצפה שיבואו אליה (למעט מקרים מיוחדים). דפוק? בהחלט. אבל עקב-כך שכרגע יותר חשוב לי לשמור על האיזון העדין בג'אגלינג שהוא חיי כרגע, לעשות כסף ולשמור על שפיותי (לא הכרחי)… אפשר לומר שלעבוד על עצמי ועל הזוגיות הלא קיימת שלי לא בדיוק ממוקם בראש מעיניי. מנגד, תמיד טוב לדעת על מה כדאי וצריך לעבוד.
היצור שמסתכל עלי במראה.
זה לא כל-כך נורא, אגב, להיות "לבד". בסך-הכל, אני די מרוצה מהיצור שמסתכל עלי במראה. ואמנם אני לא בת 18 יותר, אבל בהחלט מעדיפה לבחור להיות לבד על פני להכניס את עצמי לאותה הסיטואציה שוב.
ושוב.
ושוב.
אופל למחשבה 