ביטוח לאומי, בשבילי או בשביל המדינה?

אנו נאלצים לשלם בטוח לאומי, אין אופציה אחרת. או שתשלם, או שיעקלו לך את חשבון הבנק וכל רכושך (אם הוא שווה משהו). אבל באמת ובתמים שאני לא מבינה.. למה אני צריכה לשלם למדינה, כל חודש בחודשו, על שרות שלעולם כנראה לא אקבל (גם אם אצטרך). שרות שגובה ממני מחיר נפשי וכספי גבוה על שום דבר יעיל שעשה עבורי עד כה.

אז לא שילמתי ביטוח לאומי מכיסי.

אז לא שילמתי ביטוח לאומי מכיסי.

שעת סיפור
עד גיל 25 לא שמעתי מביטוח לאומי, לא כי לא היו לי חובות שצריך היה לשלם, אלא פשוט כי לא הצקתי להם בעין מספיק. מה השתנה פתאום, אתם שואלים? פתחתי עסק. וכעוסק פטור, פתאום, צצו להם מול העיניים החובות הלא סגורים שלי בתור אזרחית במדינה ישראל. אז כך פתאום, לפני שנתיים לערך, החליטו ביטוח לאומי שיש לי חוב אסטרונומי. חוב שכלל, איך לא, גם תקופות בהן כן עבדתי.
'בסדר', אמרתי לעצמי, 'אקח את קול ההגיון (אבא), את התלושים שבמזל שמרתי וכרטיס אשראי בשביל לשלם את היתרה. יהיה בסדר'. וכך היה… למעט החלק של 'יהיה בסדר'. לאחר המתנה הגיע תורנו והסברתי בנימוס לפקידה שמעולם לא הובא לידיעתי החוב המדובר, שבכלל חלק ממנו מתייחס לתקופות שכן עבדתי בהן (מצ"ב תלושי שכר) ושאני מבקשת ממנה לצמצם את החוב למה שאני באמת אמורה לשלם ולבטל את כל הריביות והקנסות. למרבה הפתעתי, החוב צומצם ונאלצתי לשלם "רק" כ-6,000 ש"ח על התקופות בהן לא עבדתי או שעבדתי ללא תלוש. מנגד, הפתעה רבה יותר הייתה מבחינתי לקבל שיחת טלפון אשר מודיעה לי שהתלושים אינם תקפים עקב טעות בתעודת הזהות. ולכן, נאמר לי, החוב והקנסות חוזרים לאותם מימדים נוראיים. כיף-כיף-כיף! ללכת לחפש מקומות בהם עבדתי בגיל 20 ולגרום להם לשלוח לי תלושים מתוקנים וחתומים? קלי קלות. הרי ברור שכל המקומות הללו עוד קיימים ובכלל לא יעשו לי סרט.

בא לי לזחול מתחת לסלע. (צילום: קרן רובינס)

בא לי לזחול מתחת לסלע. (צילום: קרן רובינס)

איך עושים את זה?
ראשית, לימדו מהטעויות שלי. תמיד-תמיד בדקו שכל הפרטים נכונים, וודאו שאכן מפרישים לכם מה שצריך.
שנית, תמיד לשמור קלסר מסודר עם כל תלושי-השכר שלכם. קלסר אחד שמן עדיף על פני חיפוש מייאש ברחבי הדירה או מרדף אחר חברות בהם הועסקתם בעבר.
שלישית, במידה ואתם לא עובדים תקופה מצאו את ביטוח לאומי לפני שהוא מוצא אתכם. תאמינו לי, זה יחסוך לכם.
רביעית, אם אתם כמוני וקשה לכם עם מוסדות כאלה, קחו איתכם מישהו שמרגיע אתכם.
חמישית, תשתדלו לקלל בראש בלבד (או אחרי שיצאתם מטווח שמיעתם של אנשי ביטוח לאומי).

כי חייבים משהו חיובי בין זה. (צילום: יאיר אבן-חיים)

כי חייבים משהו חיובי בין זה. (צילום: יאיר אבן-חיים)

למה זה טוב?
האמת? אין לי מושג. ביטוח לאומי מעולם לא עשה עבורי דבר וחצי-דבר (חוץ מלהפיל את הלב שלי לתחתונים מספר פעמים). בהתחשב בסיפורים ששמעתי ובסיטואציה שהייתי בה אני בעצמי עד לא מזמן (ע"ע הרשומה שפורסמה לפני שבוע), באמת לא נראה לי שאי-פעם אשיג משהו מהעלוקה מוצצת הכספים הזו.
ובהתחשב בכך, אני באמת לא מצליחה להבין את ההגיון. מדוע אנו מחוייבים לשלם על שרות שלאו דווקא (או-אף סביר להניח) לא נקבל. למה אין לנו את הזכות כאזרחים במדינה דמוקרטית, לבחור בעצמנו ביטוח חיים כלשהו?
ונכון, ברור שגם ההתמודדות מול חברות ביטוח אחרות יכול להיות סיפור במידה ואכן מגיע לך משהו. אבל לפחות במקרה כזה אתה בוחר למי לשלם!

לסיכום, אין מספיק קללות ביקום בכדי להביע את הגועל שלי מהמוסד הנוראי הזה. אבל אתם מוזמנים לנסות להגיב עם שלל קללות למען שחרור אגרסיות. אשמח לשמוע רעיונות עסיסיים במיוחד!