דיאטה פיננסית (או: מפזרנות לצמצום)

איך עברתי מלחיות עם כפית כסף בפה לצמצום בדברים שאחרים רואים כבסיסיים ומובנים מאליהם. למה עשיתי זאת, מה השלבים, האם זה עבד ואיך בכלל זה יכול להיות לעזר עבור אנשים שאינם אני. רוצים לדעת? תמשיכו לקרוא.

שעת סיפור
בהיותי ספק-ילדה-ספק-נערה, גרתי בבית של כ-200 מ״ר (מבלי להזכיר את החצר). היו לנו במטבח שני מקררים, פריזר ומקלט, ושלושתם תמיד היו מלאים באוכל. ולמרות שלא היינו עשירים, היו לנו שתי עוזרות ולא באמת ידעתי חוסר מה-הוא. לא ידעתי מה זה אומר (כספית) שאני מדליקה את הדוד לשעתיים על בסיס קבוע, כי חס וחלילה שיגמרו לי המים החמים. לא הבנתי מה משמעותו של צמצום ולא חשתי בכך צורך באותה תקופה. זה היה רחוק ממני.
בהיותי בת 15, התחלתי להיות פחות-ופחות בבית וגיליתי שכמה מחבריי (אשר שכרו דירות וכלכלו את עצמם) מתקשים להתקיים בכבוד. יום אחד, ישבתי עם חבר טוב שהתקשה לסגור את החודש על המספרים, והראתי לו (ולעצמי על הדרך) שכלל אינו אמור להיות בפלוס. זו הייתה הבנה לא נעימה, ועוד פחות נעים לדעת שמאז אותה תקופה, מצב היחס בין המשכורת לשכר-הדירה (ושאר הדברים) רק החמיר. למרות זאת, כשנאלצתי לצאת מבית הוריי, הרשתי לעצמי יותר ממה ש"צריך". מכיוון שהחזירו לי על מה שקניתי בסופר וכדומה, לא הרגשתי צורך להצתמצם וחייתי די בבזבוז (לפחות בכל הנוגע לקניות בסופר). אבל יום אחד זה הכה בי, ההורים לא יתמכו בי לנצח והשינוי צריך לבוא לפני שה"קצבה" תגמר. הרגשתי שאני חייבת לעבור את השינוי הזה. גם בשביל הוריי, אבל בעיקר – עבור עצמי.

מבט מעורער מגיל 15.

מבט מהורהר מגיל 15.

איך עושים את זה?
מאותו רגע של הבנה, חישבתי כל הוצאה והקצבתי לעצמי סכום חודשי אשר קטן בהדרגה.
מבחינת שלבים, ראשון מגיע שלב הצמצום. קובעים סכום הגיוני להוצאות חודשיות (למעט בלת״מים) ועושים מה שאפשר בכדי לעמוד בו. במקביל, יוצאים מהבית ביום-יום עם סכומי כסף קטנים למקרה חרום ולא קונים מבלי לתכנן. לא משלמים באשראי, לא לווים כסף מחברים בשביל משהו מגניב שהרגע ראינו ופשוט לוקחים את הזמן לעכל. עושים רשימה מסודרת של מה שבאמת צריך ולוקחים סכום כסף מתאים בכדי לרכוש את הפריטים בקניה יזומה. מחשבים גם את ההוצאות הקטנות ביותר, גם חמישה שקלים הם כסף שבסוף עלול להצטבר לכדי משהו מכאיב בבנק שהיינו יכולים למנוע. אישית, נמנעתי מיציאות שכללו הוצאה כספית לחלוטין למשל. זה אולי נראה קיצוני, אבל לפעמים קשה לצמצם כשהכל נראה כל-כך הכרחי ולא ניתן להורדה מתפריט החיים. מלבד זאת, הפסקתי לקנות נשנושים וקניתי אוכל-אוכל במקום. לא שוקולדים, לא עוגיות, לא צ'יטוס – רק אוכל. חשוב גם להערך מראש אם אתם יודעים שמחירו של מוצר מסויים משתנה ממקום למקום ולחפשו מבעוד מועד.
זה היה לפני כמעט עשור, ואומנם הרבה מים זרמו בנהר מאז, אבל אני עדיין זוכרת את תחושת הסיפוק כשעמדתי בסכום החודשי של 500 ש"ח על הוצאות סופר. השלב הסופי, אגב, הוא בעצם למצוא את הפינוק, הדבר הקטן עליו אתה מרשה לעצמך "להתפרע" פעם בכמה זמן. וכמובן, לשמר את ה"דיאטה" הפיננסית שיצרת.

לשים לק כארוע חברתי. קלילי, זול וחינני.

לשים לק כארוע חברתי. קלילי, זול וחינני.

למה זה טוב?
לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא אוהבת להיות במינוס. לא אוהבת להרגיש שאין לי מאיפה לשלם חשבונות, ולא אוהבת להתבאס ועדיין לא לעשות לגבי זה דבר באופן אקטיבי. אז אם אין לכם מספיק ואתם מוצאים את עצמכם מוציאים כסף על דברים שבדיעבד, ניתן היה להמנע מהם. אם אתם רוצים לחסוך לדבר מה, וכל פעם מגלים שלא באמת התקרבתם למטרה. אם פשוט בא לכם להרגיש בשליטה על מה שיוצא ולא רק מה שנכנס. אולי גם לכם יתאים לנסות להגביל למען שחרור מתון, מבוקר ומפוכח יותר.

בדיוק כמו שינוי תזונה, בהתחלה זה קשה. בהמשך, ממשיך להיות קשה, אך קצת פחות. ובסוף, אתה מרגיש נקי יותר….

מזון לגוף, מזון לנפש – מרק כרובית ועוד

בהמשך לפינתנו מהחודש שעבר על כדורי השוקולד, וזו שלפניה על לביבות הכרובית, מגיעה פינת החודש עם מתכון כרובית נוסף.
תהנו!

מצרכים וכלים:
כרובית
תפוח-אדמה גדול (או שניים בינוניים)
2 שמנת 38%
150 גר' גבינת פטה
מלח
קלפן
סכין
משטח חיתוך
סיר גדול
כף לערבוב

מה עושים?
* מקלפים את תפוח-האדמה, חותכים לקוביות (כסנטימטר רבוע כל אחת), זורקים לסיר ומרתיחים.
* חותכים את הכרובית לפרחים, מנקים ממנה חלקים פגומים, זורקים לסיר (יחד עם תפוח האדמה) ומחכים עד ששניהם מתרככים (ניתן לבדוק עם הסכין ממקודם).
* בזמן ההמתנה לכרובית ותפוח-האדמה, יש לחתוך את גבינת פטה לקוביות קטנות.
* לכשהכרובית ותפוח-האדמה רכים מספיק, מוציאים את כל (כן, כל) המים ומכניסים את השמנת (יש להחזיר את הסיר לכיריים רק לאחר הוספת השמנת וערבוב קליל).
* מחכים ומערבבים עד שהשמנת מגיעה לטמפרטורה בה ניתן להמיס את גבינת הפטה ולהוסיפה לסיר (יש לשים לב שהשמנת לא מגיעה לרתיחה).
* יש להמשיך ולערבב עד שכל החתיכות מתמזגות עם השמנת לפני שמעבירים לקערות.

טיפים:
* ניתן לאכול גם קר! מעולה לעצלנים ואנשים שלא אוהבים לחמם מרקים (או בכלל) מחדש.
* כאשר אתם ממיסים את גבינת הפטה, אל תהיו פזיזים, בדקו היטב האם יש חתיכה סוררת שצפה לה היכנשהו במרק.
* אם ממש מתחשק לכם, אפשר להעביר את תפוח-האדמה והכרובית למחבת עם חמאה ולטגן מעט לפני שמאחדים אותם עם השמנת בסיר.
* ובכלל, אם בהוספת דברים משמינים עסקינן, במידה וממש בא לכם טעם מיוחד – נסו לשים מעט (!) גבינה כחולה כלשהי. גם, כמובן, להמיס.

טיפ אזהרה קליל לסיום, תגובות שמצביעות על היותו של מתכון זה דבר-מה אחר מאשר מרק, לא יתקבלו בברכה. תודה!

בתאבון!

כל-כך רע שזה טוב: עם פואנטה

אחרי ברנדן פרייז'ר והצ'יק פליקס, והפעם אני מגישה לכם חמישה סרטים מטומטמים עם פואנטה. בבקשה!

He's just not that into you/ הוא פשוט לא בקטע שלך

מסתבר שדפקו אותנו מהיסוד. טוב לדעת!

מסתבר שדפקו אותנו מהיסוד. טוב לדעת!

עלילה בסיסית: הסרט סובב סביב זוג נשוי, בחורה נואשת, בחור שמעוניין בידידה שלו, הידידה שמעוניינת בבחור הנשוי, ברמן עם ידע במערכות יחסים למכביר אך שום מערכת יחסים בנמצא ועוד.
טוב Vs רע: פתיח מקסים ומדריכת יוגה כוסית. מנגד, למה לעזאזל היא לא בערום?
פואנטה: מילדות לימדו אותנו לרצות את מי שמתנהג אלינו רע. באסה לנו.
שותים כש:
* מתנשקים.
* ג'יג'י מתנהגת כמו מפגרת.
* מזכירים את מוסד הנישואים.
* משתמשים במילה 'exception'.
* מתרצים למה מישהו מתנהג כך-או-כך.

Idiocracy/ אידיאוטיקה: הטמטום שולט

אילו רק תרומת ביצית הייתה פשוטה יותר...

אילו רק תרומת ביצית הייתה פשוטה יותר…

עלילה בסיסית: ב-2005, כחלק מניסוי צבאי להקפאת אנשים והפשרתם, ג׳ו וריטה מוקפאים לשנה. רצה הגורל והפרוייקט בוטל ונשכח. כך, במקום ב-2006, הם מוצאים את עצמם ב-2505. בהיותם האנשים החכמים ביותר על כדור הארץ.
טוב Vs רע: טוב לאגו ומשעשע בטמטומו. מנגד, כמה טמטום אפשר לספוג בבת-אחת?
פואנטה: נדפקנו. העולם רק הולך ונהיה מטומטם יותר.
שותים כש:
* אומרים shit.
* רואים Starbucks.
* ג׳ו מזכיר לריטה לצייר.
* ריטה מזכירה את אפגריידד.
* מתייחסים אל ג׳ו כ-not sure.

Click/ קליק

במרחק קליק אחד.

במרחק קליק אחד.

עלילה בסיסית: מייקל חיי עם אישתו דונה, שני ילדיו וכלבם סאנדיי. אבל למרות זאת, עבודתו היא חייו. ערב אחד הוא יוצא לקנות שלט אוניברסלי וחוזר עם מה שנראה כפתרון לכל צרותיו. אך לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
טוב Vs רע: אישה מתוקה, וטון של כוסיות בעבודה. מנגד, למה לעזאזל להתעלל בנו עם ילדים קטנים ושכן מעצבן?
פואנטה: אל תתן לחיים לחלוף על פנייך.
שותים כש:
* מורטי מופיע.
* כלב מזיין ברווז.
* השלט מריץ קדימה מעצמו.
* טד עושה את תעלול המטבע.
* מייקל מעיר לסמנתה על הלבוש שלה.

Pelnelope\ פנלופי

איך חזיר נולד? כמו תינוק.

איך חזיר נולד? כמו תינוק.

עלילה בסיסית: פנלופי, בת למשפחת אצולה. החלק הפחות חיובי של הסיפור הינו שעקב קללה שהטילה מכשפה על משפחתה, נולדה עם מראה חזירי במיוחד. הדרך היחידה להסיר את הקללה, אגב, הינה שבן אצולה יקבל אותה כמו שהיא.
טוב Vs רע: סיפור מתוק ודמות ראשית מקסימה. מנגד, אמא שעולה על העצבים.
פואנטה: רק לך יש את הכח לשחרר את עצמך.
שותים כש:
* יש פלאשבק.
* ״מקס״ מרים את היד בכדי לצלם.
* יש פרסום של כתבה.
* גבר פוטניאלי בורח.
* ג׳סיקה מתעלפת או צורחת.

Shallow Hal/ הפנטזיה של הל

שטחי זה הכי אחי. או שלא.

שטחי זה הכי אחי. או שלא.

עלילה בסיסית: עקב טראומת ילדות, בעודו גבר ״בוגר״, נותר הל שטחי לחלוטין. התקעות עם גורו במעלית משנה זאת לחלוטין והל מתחיל לראות את היופי הפנימי של הסובבים אותו, כמראם החיצוני.
טוב Vs רע: לא מעט כוסיות ונקודת מבט מעניינת. מנגד, מביך לראות מה קורה כשהוא חוזר ״לראות״.
פואנטה: אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו.
שותים כש:
* מישהי לא מעריכה את עצמה.
* מראים את האמת.
* השכנה מנסה להתחיל עם הל.
* כסא נשבר.
* מאוריסיו מנסה להניע את הל מלעשות טעות.

תהנו!