עד כה כתבתי על אומנים, טים מינצ'ין היווה את פתיחת הפינה ורג'ינה ספקור המשיכה אותה. אך הפעם אני רוצה ללכת לכיוון אחר, הפעם אקח אתכם לסיבוב בתוך פס-הקול של המחזמר ‘Chicago’.
שיקגו, 2002.
'שיקגו' יצא לאקרנים בשנת 2002 עם צוות שחקנים מוכשר שעשה הכל בעצמו (כולל לשיר ולרקוד סטפס) ומורכב מסיפורי רציחות שבוצעו על-ידי נשים. השנים עליהן אנחנו מדברים הן שנות העשרים, אבל עם כמה שגם המראות וסגנונות הלבוש היו מלבבים ומעניינים, הנושא הוא מוזיקה בכלל וג'אז בפרט.
פס-הקול של הסרט הינו תחושתי ורגשי כאחד בעיניי. שירי הג'אז הסוחפים בסרט מכניסים אותי הישר לתוך האווירה כך שכמעט אפשר להרגיש את ניחוח הכוהל באוויר ולחוש את החמימות בגרון. ובמקביל, שירים על מצבים עגומים יותר מחדירים בי תחושת הזדהות עם הדמות ורצון להצטנף בתוך השמיכה.
השיר הראשון שבחרתי הינו גם השיר הפותח את הסרט וההתניה שנבנתה אצלי בראש גורמת לי לחשוב אוטומטית על סקס או נשים חצי לבושות בכל עת בה זוכה אני להקשיב לו. אולי זה קשור לעובדה שזה די קרוב למה שרואים בזמן השיר, אולי לצלילה הסקסי להחריד של החצוצרה ואולי לקולה הממזרי של ולמה קלי (קתרין זיטה-ג'ונס – Catherine Zeta Jones). כך-או-כך, בסיום השיר, אני עם טעם של עוד.. מקווה שגם אתם.
קצת יותר אל תוך הסרט אנחנו נתקלים בשיר 'Funny Honey', אשר מוביל אותנו בשבילי קשרם הקלוקל של רוקסי הארט (רנה זלווגר – Renée Zellweger) ובעלה איימוס (ג'ון סי. ריילי – John C. Reilly). במהלך קולנועי מיוחד, רוקסי מבצעת את השיר על פסנתר בזמן שברקע אנו זוכים לראות את חקירתו של איימוס ואת הטמפרמנט עולה בהדרגה. המתיקות המעודנת שפותחת את השיר מתחלפת בבת-אחת בעצבים וזעם והשיר נגמר בהתאם ברצף קללות.
השיר הבא הוא כנראה השיר הסקסי ביותר בכל הסרט הזה, וחייבים לזכור שמדובר בסרט סקסי למדי. אומנם מדובר פה על רצח, סכינים ורעל, אבל בחורות עם אגרסיות יכולות לעיתים להיות סקסיות אף-יותר מבדרך-כלל (אפילו אם זה רק משחק). כל אחת מהדמויות המשתתפות בשיר "מבורכת" בצליל המסגיר את הדרך בה רצחה (לכאורה) את הבחור חסר-המזל ובנוסף, הליריקה מתובלת בהומור.
אחד מהשירים האהובים עליי באופן עגום הינו שירו העצוב של איימוס. כל הסקסיות שנבנתה בי מתחלפת בבת-אחת בעצבות ותחושה שעבור אחרים אני בלתי נראית. זה אינו שיר קצבי ולוהט, אך מקומו בליבי שמור עקב הליריקה הנוגעת וקולו העדין והמתנצל של איימוס.
השיר האחרון איתו אני רוצה להשאיר אתכם אומנם הוקלט, אך ירד בעריכה. הוא מדבר על דברים שמציקים גם לי, בעיקר כשאני בישראל. מזכיר לי שאפשר ואף כדאי קצת אחרת, גם אם אחרים לא ילכו באותה הדרך. ולמרות הליריקה רווית הקללות, אני מוצאת בשיר הזה עדינות כלשהי.
מקווה שהשארתי אתכם עם חשק לצפיה בסרט או עשיית פעילות ארובית מסויימת…
אופל למחשבה 