מחממי אוזניים ושאר חיות

OMG, החורף מתקרב! (מודלית: שרון כהן)

הגיע זמנה של פינת האופנה החודשית, והפעם אנחנו עם כובעים מחממים, במיוחד לחורף!

בארצנו החמימה לא תמיד נחוץ כובע מחמם, זה נכון. אבל כובע שכזה יכול להוות אביזר אופנה משדרג הופעה או סתם פריט לבוש שעושה שמח (מה שתמיד טוב!). ואם טסים לבלות בארצות קרירות יותר, זה בכלל שוס.

חייבת להודות שבמשך רוב חיי, לא הרבתי ללכת עם כובעים. הראש שלי קטן יחסית (ברצינות גמורה) ורוב הכובעים לא החמיאו לפניי וגרמו לי להראות מגוחכת. אבל אז הגיעו ימים מופלאים בהם יבאתי כובעים חמודים לארץ, ולבסוף בחרתי מתוכם שלושה שמעטרים עד היום את ארוני. נכון, לא יצא לי להשתמש בהם כבר יותר מחצי שנה כנראה, אבל כשיהיה קר מספיק זה בהחלט יעשה לי שמח לצאת עימם החוצה ולהתכרבל עם עצמי.

פררמאו..? (מודלית: רעות עובדיה)

ישנם כובעים קצרים יותר וארוכים יותר. תמיד טוב שיש משניהם, ככה שאפשר יהיה לבחור את המתאים לצרכי היציאה הספציפית, אבל לפעמים אין ברירה אלא להסתפק באחד. כשתכננתי את טיסתי לשוודיה (אי שם בפבואר, מינוס X מעלות), הבאתי כובע בודד. היה זה כובע קצר יחסית, כך שלא היה מסורבל, אך כיסה את האוזניים כראוי. חייבת להודות שאם לא הייתי לוקחת אותו עימי, ככל הנראה הייתי חוזרת בלי אוזניים. אבל למזלי, רצה העולם ובאותו השלב כבר היה בארוני כובע אחד לישועה.

לאוזניים שלום. (מודלית: רעות עובדיה)

גם בארץ, למרות שמזג-האוויר העיקרי כולל 'חם', 'חם', 'עוד יותר חם', ו'כל-כך חם שהגהנום התקשר לבקש את מזג-האוויר שלו בחזרה'… מדי-פעם אנו נקלעים למזג אוויר חורפי מספיק בכדי לחוש איזו צמרמורת או שתיים. אז, הו-אז, זה-הוא זמן אידיאלי לשלוף את הפנדה מהארון (כי ברור שיש לכם כובע פנדה בפנים), לשים מגפיים, לצאת בריצה אל הגשם ולקפץ בין שלוליות!

ואם זה לא מלהיב אתכם, דמיינו את שרון החביבה מהתמונה הבאה עושה את שתארתי.

(מודלית: שרון כהן)

לסיכום: יש שאומרים שאם תשמור על כפות הרגליים והראש שלך מחוממים, לא יהיה לך קר. אני עדיין שוקלת לנסות להסתובב בנעלי בית וכובע פלאפי (בלבד) כשיגיע החורף. מה איתכם?

גברת באדרת – שהעולם יתפצל!

מתפצל שחור מהשוק על אדום OPI תודות לליזה. (צילום: תום רז)

הגיע הזמן לפינת האופנה החודשית, והפעם – לקים מתפצלים!

הסיפור הוא כזה: עד לפני כשנה-שנתיים, לא שמתי לק כעשור. ואז הכרתי בחורה, שכל כמה ימים שמה לק. היא "השפיעה עליי" וכך זה הפך למעשה חברתי. בהמשך המצב החמיר והתחלתי לקרוא לחברות בכדי שנשים לק יחד, ועכשיו אני משתדלת לתחזק גם כשאין נקבות (מלידה) בסביבתי. בבית, לבד.. הו האימה!

על-כל-מקרה, בשלב מסויים אותה בחורה הציגה בפני את הלקים המתפצלים. בהתחלה (אני מודה), שתינו לא כה התלהבנו מהם, אבל בהמשך הבנתי את גדולתם. למדתי לגלות את המעלות שלהם, למרות שאין בהם סימטריה והמריחה שלהם קצת מלוכלכת.

מתפצל ורוד של שיק על כחול שקר כלשהו. (צילום: יניב חפץ)

אם את חסרת נסיון בכל הנוגע למתפצלים, זה מאוד פשוט. מרחי שכבה אחת של לק הבסיס (כל לק רגיל עושה את העבודה), תני לו להתייבש ומרחי שכבה אחת של המתפצל. כמה נקודות חשובות בנוגע למריחת המתפצל: ראשית, נערי את הבקבוק ודאגי שעל המברשת תהיה כמות מעט יותר גדולה ממה שאת צריכה עבור לק רגיל. שנית, מרחי את הלק במשיכות אחידות והשתדלי לא לעלות על מה שכבר מרחת (לא נורא אם לכלכת את האזור סביב הציפורן, דאגי לכך אחר-כך). לסיכום, תני לו להתייבש במשך מספר שניות עד דקה ואם ממש בא לזרז את התהליך, נשפי עליו או השתמשי במאוורר. את שאריות הלק שנשארו על העור, אגב, ניתן להוריד עם מקלון אוזניים וקצת מסיר לק.

מתפצל ורוד של שיק על ורוד שקר כלשהו.

אחד הדברים היפים בלקים מתפצלים, הוא שהם באמת יכולים ללכת עם כל צבע שתבחרו. העובדה שמוכרים אותם בזוגות לרוב, ממש לא אומרת שהלק איתם הם נמכרים הוא היחיד בשבילם. אז צאו מהקופסא וביחרו ללק המתפצל חבר חדש!

מתפצל ורוד של שיק על ורוד ותכלת שקר כלשהו.

עוד דבר יפה בלקים המתפצלים, הוא שההתפצלות שונה בין החברות. בחיי! מוזמנים לעשות השוואה בין התפצלות הלקים בתמונות השנות בפוסט זה.

באופן כללי, אני יכולה לספר לכן שלאלה של פופה, יש התפצלות יותר מוערכת, ולרוב – גושים גדולים יותר. לאלה של שיק, יש משהו שמזכיר (לי לפחות) יבשות, מהסוג שרואים על אטלס. ולחברה הלא ידועה מהתחנה המרכזית, יש התפצלות לחלקים קטנים מאוד.

מתפצל שחור מהשוק על תכלת שקר כלשהו.

הדבר השלישי ואחרון שממש יפה בלקים האלה, הוא שגברים מתים עליהם! גברים מעולם לא שמו לב והחמיאו ללק ששמתי כמו שקורה עם הלקים המתפצלים. הסיבה, לטענת אבא שלי, היא שגברים אוהבים טקסטורה (מבדיקת הנושא בעזרת גרביון, אגב, נמצא שהוא צודק). זה מעניין אותם כי המראה והמגע של הלק הוא מחוספס ולא חלק.

מתפצל סגלגל של פופה על הבסיס הלבן שמגיע איתו.

אני מתה על הלקים האלה גם מהסיבות שציינתי, אבל גם כי אני אוהבת את המצב בו אני יכולה לשלב בקלות שני צבעים, מבלי לצבוע כל ציפורן בצבע אחר באמת.

מוזמנות להגיב ולאמר מה דעתכן, האם יצא לכן להשתמש ואם יש לכן תמונות להוסיף – מה טוב!

רק על עצמי – אבולוציית שיער

תהיתם מה עבר לי בראש לפני שהעברתי את השיער שלי תהפוכה זו או אחרת? מה גרם לי להפרד מצבע אחד ולעבור לאחר? ומה גרם לבחירת הצבעים הללו ספציפית? זו הרשומה בשבילכם, צבעונית ומלווה בתמונות!

אני, מתפנקת בורוד. (צילום: אליזרין זרוב)

שעת סיפור
הפעם הראשונה בה צבעתי את השיער הייתה בגיל 12. הייתי בפריז, בביקור אצל אחותי, והחלטתי לעשות פסים סגולים (הייתי מצרפת תמונה, אבל לא קיימת כזו, לצערי). מאוחר אחרי התקרית הזו, בסביבות גיל 15, צבעתי את שיערי לשחור. הרגשתי שזה הצבע שאמור להיות עליי באופן טבעי והמשכתי איתו עד גיל 19. התחושה הייתה שהוא רגוע יותר ואין איך להתנגש איתו מבחינת צבעי לבוש (מעלה עצומה בפני עצמה).
תגובות: או שלא שמו לב לכך שהשיער צבוע, מכיוון שגוון שיערי המקורי הינו חום. או שטענו שאני נראית חיוורת מדי כך.

אבל לא תמיד שינוי הצבע מגיע בכזו פשטות.

צבועה לשחור בגיל 15.

להסביר? בבקשה
בגיל 19 צבעתי חצי משיערי לכחול. מדוע? כי הייתה לי תמונה מנטלית של עצמי עם קוקו ממנו יוצאות שמונה צמות כחולות. והחלטתי שהתמונה הדמיונית תהפוך למציאות. לאחר הרבה מאוד מאמצים (בכל-זאת, השיער שלי היה שחור לפני), נחלתי הצלחה. השיער היה חצי כחול, אני התכוננתי ליציאה, והרי בפניכם תמונה.
אהבתי את התחושה של השיער הכחול מכיוון שזו הייתה תחושה של הגשמה. משהו שרציתי להגיע אליו, והנה – אני שם.
תגובות: בעיקר תדהמה מאנשים שלא רגילים לצבעים שכאלה.

צמות כחולות, כמו שרציתי.

שתי טיסות לחו"ל מאוחר יותר, הסתפרתי (וכמעט נרדמתי תוך-כדי). נשארתי עם השחור שהיה על חלקו העליון של שיערי ולאחר תקופה של כמה חודשים, החלטתי לתת לו לצמוח. התחשק לי לצבוע את חלקו העליון של שיערי לאדום. וכך היה… השורשים צמחו, השיער נצבע, ובפניכם התוצאה.

בצבע הזה, מטופש ככל שיהיה, הרגשתי יותר סקסית. יש משהו מהפנט באדום, כמו להבה.
תגובות: בעיקר תדהמה כשאנשים מגלים שהשיער לא נגמר בקצה החלק האדום.

איפה באמת נגמר השיער?

לאחר תקופה, חזרתי לאהובי השחור, ובגיל 23 טסתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) לפריז.

בטיול רגלי עם אחותי, שוטטנו באחד השווקים וירד שלג. לא הסכמתי לפספס את ההזדמנות, כיוונתי את אופציות המצלמה, עשיתי כמה נסיונות על אחותי והעברתי לה את המצב לשם הנצחת הרגע. התוצאה לפניכם.

מאושרת בכפור. (צילום: נורית לוי)

התמונה הזו הכתה בי גלים. שנתיים מאוחר-יותר, מעט לפני שעמדתי לטוס לפריז. החלטתי לעשות שחזור שלה, אבל עם צבע אחר. רציתי משהו חזק שיבדיל את השחור הרגוע שהיה לי והתכוונתי לרכוש אדום דומה לשהיה לי בעבר, אבל כשעמדתי מול הצבעים בחנות, הבנתי שאם לא אבחר בורוד – אתחרט על כך. הוא קרא לי, פתאום הכל היה ברור יותר.

התכנון היה להשאר עם הצבע כחודש, מספיק בכדי לצלם ולהנות ממנו מעט כשאחזור, אך לא הרבה מעבר. רצה מרפי ולא היה שלג באותו זמן. למה אני אומרת מרפי? כי לפני שנחתתי בפריז ולאחר שהמראתי חזרה לארץ, היה שלג. אבל בשבוע בו הייתי בפריז – לא היה. אז קבעתי טיסה לשוודיה, צילמתי תמונות בשלג, קניתי דברים מגניבים ונהניתי עד אין-קץ.

הללויה! (צילום: לנור טירס)

ואז חזרתי לארץ. והורוד? הוא נשאר. יותר משנה מהתקופה המקורית שנתתי לו.

הוא היה חמוד, ריכך את המראה שלי, ונתן משהו מעניין גם כשלבשתי רק שחור.
תגובות: יותר ממה שהייתי רוצה. מסתבר שהצבע הורוד הפך אותי בעיניי לא מעט אנשים לנגישה יותר, למרות שאינו צבע סטנדרטי, החמידות שלו גורמת לאנשים להרגיש שהוא יותר בסדר מהשחור לעיתים.

אבל חייבת לאמר שהשילוב שקיבל הכי הרבה תגובות נרגשות, היה הורוד עם הכחול, שהיה עליי רק לחודש בין הורוד קומפלט לשחור קומפלט שיש לי עכשיו. היופי בורוד-כחול היה שהורוד הסתיר את הכחול כששיערי היה פזור באופן סימטרי, אך כאשר אספתי אותו או הסטתי אותו הצידה, נגלה הכחול ואיתו היופי בשילוב.

ומה אתכן, יש צבע שמדגדג לכן לצבוע אליו? או כזה שצבעתן אליו ועשה לכן שמח?