לא מחפשת זוגיות

שלום, אני אופל ואני לא מחפשת מערכת יחסים זוגית.
אין לי שום-דבר ממשי נגד זה. האמת-היא שהייתי בשש מערכות יחסים כאלה (כאשר ההגדרה למערכת יחסים שכזו, מעבר להיות הקשר מוגדר כזוגי, כוללת מינימום חצי שנה יחד ואהבה הדדית). אבל כיום, אני לא חפצה בכך. אם תגיע זוגיות, תכה בראשי עם נבוט ותגרור אותי למאורה, כנראה שאזרום. אבל לאחרונה הגעתי להבנה בלתי ניתנת להתעלמות, שזה לא מה שמתאים לי כרגע.

דובון בודד.

דובון בודד.

אם לומר זאת באופן פרקטי, אין לי זמן לזה. נכון, כשיש רצון – יש יכולת וכל שאר הקלישאות על פילים ותרנגולות. אבל כשבשבוע אתה עובד 6-7 משמרות, מתאמן 3 פעמים, לומד קונדיטוריה, רואה לפחות צד הורי אחד, עושה ארוחה לחברים, עושה סקס (סידורים-קניות-ספונג'ה), קם בבוקר בשעה שתכננת, אוכל את מה שקבעת לעצמך לאכול, מנהל חיי חברה בריאים ומתפרע כשאתה רואה לנכון.. להתחיל מערכת יחסים חדשה דורש לוגיסטיקה לא מעטה. אני לא מתבכיינת, אני אוהבת (!) את העובדה שאלה החיים שלי. אני אוהבת ללכת לעבודה, לקורס, לחדר-הכושר ואז הבייתה, ולדעת שלא משנה כמה אני תשושה בסוף-היום – עמדתי במה שהצבתי לעצמי. אני אוהבת לדעת שלא משנה כמה קאפקייקס, ממרחי לוטוס/ חמאת בוטנים ומאנצ'יז יש אצלי בדירה – אני אוכלת את מה שהחלטתי שמתאים לתזונה שלי. ואני יודעת שלהרבה אנשים יש חיים עמוסים ומלאים, והם כן מצליחים לפנות מקום למערכת יחסים. את הבעייתיות הלוגיסטית ניתן לפתור, אבל עם הסתייגות. אם אתה מעוניין שמערכת היחסים הזו תהיה מאוזנת, ופעם-אחר-פעם-אחר-פעם חזרה ההיסטוריה ויחד-עימה מערכת יחסים עם נטיה חדה לצד מאוד מסויים, הגיע הזמן לעשות בדק-בית ככל הנראה.

הממ... (צילום: לנור טירס)

הממ… (צילום: לנור טירס)

אז אי-שם לפני כחצי שנה, עשיתי בדק-בית. ושוב שלום, אני אופל ומערכות היחסים שלי היו ברובן לא מאוזנות באופן קיצוני. לא אומרת את זה לרעתם או טובתם של אלו שחלקו איתי את מערכות היחסים המדוברות, אבל! אם החלטתי שבמערכת יחסים מאוזנת אני חפצה (וזה המצב נכון ללפני חצי שנה ואף לעכשיו), כנראה שכדאי שאעשה טיפול שורש, כי 'זה לא אתה, זה אני', אשכרה תקף כאן.

אז כבר כחצי שנה שאני בפגרה. ובמהלך התקופה הזו, באופן מפתיע או שלא, הבנתי מספר דברים על עצמי. אחד מהם הוא.. שאני לא רוצה לשנות את היותי עצלנית-אגואיסטית שמצפה שיבואו אליה (למעט מקרים מיוחדים). דפוק? בהחלט. אבל עקב-כך שכרגע יותר חשוב לי לשמור על האיזון העדין בג'אגלינג שהוא חיי כרגע, לעשות כסף ולשמור על שפיותי (לא הכרחי)… אפשר לומר שלעבוד על עצמי ועל הזוגיות הלא קיימת שלי לא בדיוק ממוקם בראש מעיניי. מנגד, תמיד טוב לדעת על מה כדאי וצריך לעבוד.

היצור שמסתכל עלי במראה.

היצור שמסתכל עלי במראה.

זה לא כל-כך נורא, אגב, להיות "לבד". בסך-הכל, אני די מרוצה מהיצור שמסתכל עלי במראה. ואמנם אני לא בת 18 יותר, אבל בהחלט מעדיפה לבחור להיות לבד על פני להכניס את עצמי לאותה הסיטואציה שוב.

ושוב.

ושוב.

9 מחשבות על “לא מחפשת זוגיות

  1. כנראה שמישהו אי שם יכל לעשות את זה טוב יותר, אבל אני חייב לומר שאת עשית את זה באופן טוב מאד. התיאור הזה שלך של החיים, הרציונל והגישה תואמים את המסקנות שאליהם גם אני הגעתי לא מזמן והגישה שאני החלטתי לקחת לעצמי לחיים. מקווה שבסופו של דבר, כשתגיע העת, שנינו נדע לפתוח את העיניים, לצאת מהגישה והבועה הזאת ולתת את היד וההזדמנות לבן\בת הזוג המתאימים.

    איך שאני רואה את זה, יש שני רגעים חשובים ביום, בשביל חיים מאושרים.
    הרגע בו אתה קם והרגע בו אתה הולך לישון.
    אם בשניהם אתה עם חיוך, זה כל מה שמשנה.

    ארז.

  2. המממ. מצד אחד, אני מאוד מעריך את הכנות שלך במשפט "'זה לא אתה, זה אני' אשכרה תקף כאן", ואת הכנות שלך כלפי האגואיזם וחוסר הרצון לעבוד עליו כרגע. זה ראוי לשבחים. אבל, מצד שני, אני תוהה אם את מסוגלת לראות שזו בדיוק הגישה שהובילה לכך שמערכות היחסים שלך היו לא מאוזנות ושאת מעמיסה את החיים שלך בפעילויות כדי לא להרגיש את הבדידות (ובחייך, לא משנה כמה תתווכחי איתי שזה לא נכון- אנחנו בני אדם. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו שותים, מתמסטלים, וממלאים את חיינו בפעילות כדי לא להרגיש לבד). העובדה שאין לך כוח להתאמץ. עזבי שאין לך כוח להתאמץ בשביל אף אחד אחר, שזה בסדר גמור אם את מקבלת את זה בעצמך, אבל גם אין לך כוח להתאמץ בשביל עצמך. אם באמת לא היה לך רצון לזוגיות – זה לא היה מעסיק את מחשבותייך מספיק בשביל לכתוב פוסט. כל הפוסט הזה זועק "אני רוצה זוגיות, ואני רוצה זוגיות בריאה, ואני לא יודעת איך לעשות את זה, אז אני מתרחקת מזה כמו מאש" – אלא שהפתרון נמצא בתוך הפוסט עצמו. את עצלנית. את לא רוצה לעבוד על עצמך. זה די עצוב, אם לומר את האמת. רוב האנשים לא רוצים לעבוד על עצמם – אבל את אינטיליגנטית ובעלת מבט-פנימה מאוד בוגר וכן. וזה מה שחבל. כי את מסוגלת לעשות את זה, אם רק תנסי. אבל את מוותרת מראש. וזה מה שמעציב בפוסט הזה. את, כמובן, תמציאי טיעונים מנומקים להפליא מדוע אני טועה. או שתצדיקי אותי, ואז תשתמשי בטיעונים שלי כדי לסתור את הטענה שלי. אין טעם. אני לא מתכוון לנהל פה דיון, אני רק רוצה להביע את דעתי. תודה על הפוסט. זה טוב שיש גם אנשים כמוך בעולם.

    • הטעות העיקרית שלך היא לחשוב שאטרח לנסות לסתור אותך 🙂
      דעתך מותרת, כשם שלי מותר לדעת שאין לי הצורך להצדיק את עצמי.

      בסופו-של-דבר, מי שהכי מכיר אותי הוא אני בכל מקרה.

    • אה, קראנו את אותו הפוסט?

      אני דווקא קורא "אני משקיעה בעצמי המון ואין לי אנרגיה כרגע להשקיע במישהו אחר". שזה נשמע נכון והגון מאוד. למה היא משקיעה בעצמה המון? הציניקן יגיד שזו בריחה והתמכרות כדי לא להרגיש בדידות (ואולי הוא צודק), אני אומר שזו השקעה בעצמך, כלומר ביטוי של אהבה עצמית. היא נותנת לעצמה המון, דברים שמערכת יחסים זוגית מהסוג שהיו לה כנראה לא יכולה לתת כעת.

      בכל מקרה, ככה זה המצב כרגע והיא מודעת לזה, וזה מה שנכון כנראה עבורה בימים האלו בזמן הזה. יש מספיק אנשים בעולם שאין להם כוח לזוגיות ועדיין משחקים את המשחק העצוב הזה, וזה פשוט לעשות עוול להם ולבני זוגם.

  3. אמן! כל כך הרבה עוגמת נפש, מריבות, רגש, זמן ומשאבים היו נחסכים אם רוב האנשים היו לוקחים קצת זמן לעצמם ומוותרים לתקופה על האובססיה של להיות חלק מזוג בכל מחיר, לפחות עד שתגיע מערכת יחסים כזו שתרגיש מאוזנת ונכונה מהרגע הראשון (עדות ממקור ראשון: זה קיים, יגעתי ומצאתי).

  4. מקריאת "פרקים נבחרים " שלך בבלוג
    שנחשפתי אליו לאחרונה עולה תמונה כי מדובר
    בבחורה אינטליגנטית עם שכל בקודקוד
    שיודעת להתנסח המנסה למצוא את מקומה בעולם.
    אבל אבודה. כל כך אבודה. המנסה למצוא את התשובות
    בפינות בהן הזרקור אינו מאיר ועל ידי אקסצטריות
    הנדמית לה כהתנסויות חיוביות .
    נורא קל ללכת לאיבוד במיוחד בתל אביב בה נדמה
    שלכל פעולה שלך אפשר למצוא צידוק.
    ותמיד יהיה מי ש"יטפח לך בגאווה " על המקוריות/העזה/טירוף/אמונה פנימית
    או וואט אבר
    המבט החלול על פנייך שנשקף ממך תמידית
    הוא מבט של ראיתי הכל חוויתי הכל עשיתי הכל
    ואני עדיין משועממת ומחפשת אמת שלא באמת קיימת
    אין כבר גבולות לכבוש , יעדים לתקוע בהם דגל . ובאופן כללי
    אווירה של שעמום ואמונה שאני כבר הבנתי את משמעות
    הכל וזה לא בשבילי . לא מתנשא חס וחלילה ולא מנסה לעקוץ
    אני פשוט הכרתי בחורה או שתיים כמוך
    שעברו את התהליך שאת עוברת
    והסתובבו בעולם בתקווה שמישהו סוף סוף
    יגלה להם את האור . בהתנדבות . כמובן שזה לא קרה
    אבל לאחר המסע הארוך הזה שלהם . הן הגיעו להכרה
    שהיא לא כל כך רחוקה ובלתי מושגת
    כמו שהן חשבו ובסוף מצאו את השלווה.
    אני מאחל לך אותה מכל הלב .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s