אחד העיסוקים החביבים עליי בשעות הפנאי, כשיש כאלה, הוא צילום. אז איך הגעתי מצלמת למצולמת? התשובה בטקסט לפניכם. בנוסף לתשובות לשאלות נוספות כגון: למה ספציפית עכשיו, מה השינוי שעברתי, למה ערום, איך אני מרגישה עם זה ואיך מגיעים לזה?
שעת סיפור
עד לא מזמן, סרבתי לדגמן. הציעו לי לא פעם, אנשים זרים או מוכרים, בתשלום ולא בתשלום, בלבוש או ללא – וסרבתי. הסנדלר הולך יחף והעדפתי להשאר מאחורי המצלמה ולא לפניה. האנשים היחידים שכן אפשרתי להם לצלם אותי, היו לרוב בני-זוג או חברים קרובים, ובדרך-כלל, זה היה מאולתר למדי או לחלוטין.
כך-או-כך, בתקופה בה ביליתי את רוב זמני חמושה במשקפי שמש ועם תחושה עקבית שהנני חייזר בין בני-אנוש, התחילה לחלחל בי תחושה חדשה. רציתי להבריא יותר מהכל, אבל רציתי גם להבריא בכדי שאוכל להנציח את עצמי, כמו שאני אמורה להיות. להנציח את עצמי כאדם, ולא כיצור השבור שהייתי. באיזשהו מקום, רציתי למצוא דרך להתעלות על התקופה המחרידה ההיא, ביצירת תמונות, זכרונות, ודברים חדשים בחיי. משהו שאוכל להסתכל עליו ולחייך, להבדיל מלהסתכל על תמונות מאותה תקופה שעושות לי חשק להצטנף בשמיכתי ולא לצאת.
כשהבראתי, נפתח בי משהו. הרגשתי שלמרות שיש לי עוד לאן להתפתח פיזית, אני מרגישה נוח עם עצמו כמו שאני. אבל זה היה מעבר לכך, ומעבר לתקופה חדשה. פתאום הכל נהיה "פשוט יותר", פחות תקוע. למרות שמרפי לפעמים עוד משחק איתי, ולמרות שלעיתים קורים דברים שהייתי יכולה בעבר קצת להתקע עליהם, פתאום הכל הרבה יותר "זורם" ונינוח. ומתוך הנינוחות הזו, החלטתי לקחת את אחת ההצעות שקיבלתי בעבר, ולהנציח – כמו שרציתי.
איך עושים את זה?
בישראל ישנו אתר צלמים די פעיל בשם פוטולייט, שם יש הכל מכל. כך ניתן לראות עבודות של צלמים באופן מסודר ולבחור את מי שמתאים לנו. לאחר שמצאנו, אפשר לפנות בהודעה או לנסות לדלות פרטים דרך חבר-צלם. וכמובן שכמו תמיד, אפשר פשוט לפנות למר פרצוף-ספר היקר ולבקש את שרוצים. בין אם מחפשים צלם לסשן הדדי כיפי, בתשלום כלפיו או בתשלום כלפי המצולמת. אישית, עבורי היה הכי פשוט לפנות לחבר שכבר הציע לי, הכרתי את עבודותיו וחיבבתי את אופיו.
למה זה טוב?
להצטלם – לרוב – אינה חובה, אלא זכות. לפעמים, להשלים עם הגוף שלנו הוא תהליך שדורש דחיפה, וסשן צילומים יכול להיות לעזר. גם אם זה דורש אומץ לעשות משהו שאולי איננו שלמים איתו לחלוטין, אחריו תגיע תחושת שחרור. לפעמים, אנחנו רוצים מזכרת. לפעמים פשוט כיף לנו לעבור את החוויה ולזכות לראות את התוצאות שאחריה. לפעמים אנחנו זקוקים לכסף, ולפעמים זה פשוט מתאים.
שמחה שאפשרתי לעצמי את החוויה הזו. היא הייתה נעימה, עם תוצאות חיוביות למדי, והכנסה חביבה גם יחד.
זה כבוד גדול וכיף גדול לצלם דוגמנית כמוך.
כבוד גדול להצטלם על-ידך 🙂
יום יבוא…
קודם כל, את מהממת.
צילום כתרפיה הוא משהו שעוד יש לי מקום לבחון, אני שונאת להצטלם ומעדיפה לצלם רוב מוחלט של הזמן. אולי גם זה יגיע, כחלק מהתהליך או בסופו.
לאט-לאט, אולי בסוף זה יגיע. אולי לא.
אבל מה שכן, לא יזיק לנסות לשחק מול מצלמה שמאחוריה ניצב אדם קרוב 🙂
אהבתי את הדרך שעשית !
להשלים עם עצמך דרך המצלמה דרך מרתקת.
בהצלחה בהמשך ומי יתן ותשמשי דוגמא.. לדוגמניות נוספות הכוונה…
גם אני מקווה שעוד בחורות ילמדו לאהוב את הגוף שלהן יותר, זה מבורך ^.^
נהנתי והייתי מצייר אותך,אולי
כנסי לאתר ציוריי
אולי, הא? 🙂
כמו שכתבתי בעבר….
יפייפייה 🙂
תודה לך ^.^
התגובה שלי נחלקת לשניים:
א. תמונות מאוד יפות ואמנותיות, ונהניתי לקרוא על התהליך שלך עם הנושא.
ב. jizz jizz jizz
קודם כל כל הכבוד על האומץ להצטלמם ככה ועוד לפרסם את זה, את מאוד מיוחדת ושונה מרוב הבנות בארץ וזה יפה שיש גם כאלה.
חוץ מזה יש לי שאלה שקצת נדרשת פה, למה רק שלוש תמונות? 😉
ראשית, תודה.
שנית, סוס מתנה לא בודקים בשיניים 🙂
אני אוהב מתנות שבאות בחבילות גדולות 😉
וואו ישלך גוף חבל"ז
אופל שלום רק רציתי להגיד לך שראיתי אותך בתכנית חיות לילה וממש מצאת חן בעיניי מבחינת המראה והרעיון של הפוליאמוריה שזה משהו חדש שנחשפתי אליו.
כמו כן רציתי לציין משהו שקרע אותי מצחוק בתכנית שהזמרת התחילה לשיר ואת היית מאחורה גלגלת את העיניים וזה היה ממש מצחיק. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה והייתי מעוניין לדעת אם את עוסקת באיזשהוא תחום של אומנות?
ראשית, משמח אותי לדעת שנחשפת לנושא דרך התוכנית 🙂
שנית, לא היית מגלגל עיניים בעצמך?
שלישית, גם כתיבה היא אומנות, כאשר עושים אותה כראוי.
כן את צודקת השיר היה ברמה נמוכה יותר מביוב בים המלח.
וכן כתיבה היא אבל במה את עוסקת ביומיום אין לך גלריה או משהו?
לפי איך שנראית בחיות לילה עושה רושם שמאז הצטלמת ועד התכנית גם ירדת איזה כמה וכמה קילו. יפה לך!
איזה כוסית הייתי עושה אותך
אהבתי את ההסבר והצילומים, והייתי מצייר אותך,
כנסי לאתר שלי וראי את ציורי.
בן.
תודה על ההצעה, האמנות שלך מעניינת.
אבל אני לא בישראל.